סליחה, איפה קונים אילתור? חשבון נפש.
- דרור בן-גור Dror Ben-Gur
- 27 באוק׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 בנוב׳
באילתור, מה שאני רוצה לעשות זה לנגן משהו שעוד לא נגנתי. לשמוע מעצמי משהו שעוד לא שמעתי. ליצור את שעוד לא יצרתי .
מי המורה שיגיד לי שלפני היצירה קיים שקט. שמקוריות מגיעה אחרי ואקום. שמיחזור ושיחזור הם לא אילתור. שהשראה תגיעה ממשהו לא צפוי.
יתכן שבכל שנות האקדמיה שלי כתלמיד וכמורה, למדתי ואז גם לימדתי דברים שאני פחות מסכים איתם היום.
המיינד שלנו מאלתר כל הזמן (בכל תחום) אך יש משהו דפוסי כאשר אנחנו אוחזים בכלי. אנחנו מכוונים את המיינד לכיוון מסויים. במקום שהוא יוביל את האצבעות, הן מובילות אותו בדפוסים ותבניות.
כשהמיינד שלנו שר, הוא יצירתי וטהור ורק צריך להקשיב לו ולתרגם אותו לצלילים על הכלי ולא ההפך. מתי הוא הכי יצירתי? כשהחומר שאנחנו עוסקים בו מוטמע בנו ב 100%.
כאן מגיע הקשר החשוב מכל שעליו אנחנו צריכים לעבוד. הקשר בין ראש, אוזן ויד שאותו התחלתי ללמד בסדנאות לפני כחמש שנים. אני קורא לזה שיטת "ראי". ראש, אוזן, יד. שיטה שמשקפת כראי את מה שהמיינד המקורי והיצירתי שלנו שר, יוצר.
תגובות